כאשר אני מגיעה לחיפה, בירת הצפון, אני מופתעת מחדש מהשינויים וההתחדשות בעיר, שסבלה שנים רבות מתדמית אפורה וישנונית של "עיר הפועלים", שאחרי שמונה בערב אין מה לעשות בה חוץ מללכת לישון….

בשנים האחרונות עוברת חיפה מתיחת פנים רצינית, והשכונות שפעם היו מוזנחות התמלאו בבתי עסק, מסעדות ומקומות בילוי.

דוגמא מצויינת להתחדשות עירונית זו היא שכונת ואדי סאליב, שהוקמה במאה ה-19 עם היציאה מחומות העיר העתיקה של חיפה ואוכלסה על ידי יהודים ומוסלמים, אנשי רוח, משוררים וסופרים וביניהם ראשי האזור והעיר.

השכונה ממוקמת על מדרון ההר הצופה למפרץ חיפה, משני צדיו של ואדי סאליב. מקור השם בשם הואדי "צאליב", על שם הצלב הגדול שהיה חקוק בסלע אחת המערות בואדי.

השבוע הצטרפתי לסיור בשכונה, שהתחיל בשוק תלפיות, שהוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בזמן המרד הערבי השוק נסגר וחלק מהאוכלוסיה היהודית עזבה את המקום. מאורעות 1936-1939 שבעקבותיהם הפסיקו אנשי שכונת הדר הכרמל לבצע את קניותיהם שבעיר התחתית, נתנו דחיפה סופית לסגירת השוק.

במסגרת יוזמה לחידוש ושיפוץ של השוק העתיק, נפתחו בו מספר מקומות מעניינים ששווים ביקור.

בכניסה לשוק (רחוב סירקין 21) נפתחה מאפיית הבוטיק "לחם עיניים".

במאפיה, אותה הקימו חיים פזלן עומרי עצמוני (על שמו קרוי העסק פעמיים ע'), מכינים לחם ממחמצת שאור בשיטה ידנית מסורתית. במאפיה מגוון רחב של לחמים,  ביניהם גם לחמים שמזכירים עוגה כמו לחם בננה ולחם פירות יער ולחמים ללא גלוטן.

ניתן להזמין לחמים בהתאמה אישית למגוון מצבים בריאותיים כגון: קנדידה, סכרת, קרון ועוד.

מול המאפיה, ברחוב סירקין 24, גילינו עסק מרתק להצלת מזון –  רובין פוד ROBIN FOOD על שם גיבור הצדק האנגלי מימי הביניים שסייע לעניים.

הידעתם ששליש מהמזון בעולם נזרק לפח? על מנת להציל את האוכל ה"מבוזבז" הקימו שלושה יזמים חיפאים עם מתנדבים מכל העולם, בית אוכל חברתי, הפועל 5 ימים בשבוע, בו כל אחד משלם לפי יכולתו על המנה. לשם כך, הוצבה בעסק קופת פח ייחודית.

מטרת המסעדה היא ליצור פלטפורמה ייחודית ונגישה לקירוב הציבור לנושאים כדוגמת קיימות, קהילה וצדק חברתי, דרך פעולות העוסקות בסוגיית בזבוז המזון.

בעזרת שף מעולה מכינים מדי יום מהאוכל המוצל מנות טעימות, בריאות וטבעוניות. טעמנו ממרק בטטה עם מגוון לחמים, אנטיפסטי, תבשיל גזר ושומר, סופריטו תפו"א וסלרי.

בהמשך הרחוב (סירקין 28) הגענו אל "סטודיו לבישול ואירוח" של ורד פדן, שם טעמנו טראפלס שוקולד טבעוניים. ורד מעבירה סדנאות בישול טבעוני, ארוחות שף, קייטרינג בוטיק ובנוסף גם סיורים קולינריים באזור.

אם מתחשק לכם בירה טעימה מאד וקלילה, מומלץ לעבור את הכביש (סירקין 27) ולבקר בהמבשלה – בית שיכר להכנת בירה מקומית, שהוקמה בשנת 2016 במקום מכולת שפעלה בשוק כ70 שנים.

במבשלה מכינים בירה טריה בשיטה מסורתית, מלתת וכשות, התוססת בבקבוקים בתסיסה היא טבעית ללא תוספת פחמן דו חמצני.

טעמנו מבירות לאגר, אדמונית, חיטה ובלגית – כולן טעימות ממש ומביניהן האהובה עליי הייתה בירת החיטה.

לצד הבירה, מגישים במקום אוכל שוק מעולה, חומוס, שקשוקה, סלטים ועוד..

אחרי שהבטן  הפסיקה לקרקר, היינו פנויים "לספוג קצת תרבות" במרכז לאומנות עכשווית פירמידה , השוכן באזור הפארק המשופץ ובו מתקיימות סדנאות תערוכות אומנים מהארץ ומחו"ל, אירועי תרבות ועוד

מהמרפסת בקומה הרביעית נשקף נוף מרהיב של חיפה ושל הבניה וההתחדשות בעיר

בשוק הפשפשים הסמוך לפירמידה ניתן למצוא מגוון פריטים מגניבים, חלקם ענתיקות ממש

ואם אתם באזור חובה לטעום אוכל ביתי מהסירים של KATI ברחוב קיבוץ גלויות 34, מסעדה כשרה של אוכל ביתי מפנק מלא נשמה שמוכן בעבודת יד. בתפריט מגוון תבשילים למנות עיקריות, תוספות וסלטים. המסעדה מעוצבת בסגנון רטרו עם אווירה ביתית ויחס אישי .

בחירת האוכל נעשית ישירות מתוך הסירים .

בצמוד למסעדה של KATI נמצא פלאפל הותיק והטעים בעיר- פלאפל אבו אחמד המציע פיתה עם פלפל בין הטעימים שאכלתי. המסעדה מציעה פלאפל חם, טרי וטעים הנמכר עד שעה 15 בכל יום.

מסעדת חמאם אל פאשה 9 נפתחה לפני כשנה וחצי האחרונות כחלל לארועי קולינריה ותרבות בהזמנה מראש ולקהל הרחב.

השף ארן ברנדר מבשל בקונספט מטבח מקומי-חיפאי ומגיש את מיטב חומרי הגלם העונתיים בהשפעות ים תיכוניות  ומטבחי העולם.

מתחם החמאם המפואר נבנה במאה ה-19 ועבר גלגולים שונים כבית מרחץ, בית כנסת ומועדון ריקודים. המבנה שופץ בשנים האחרונות בידי היזם אבי אבוטבול, המפעיל בו את "סטודיו 99" – סדנת עבודה ויצירה לרהיטי עץ ופרזול.

טעמנו מתפריט שכלל מגוון סלטים, דגים, ירקות קלויים בתוספת בשר איכותי וקינוחים מיוחדים

המסעדה נצמאת במתחם עתיק שהוקם בשנת 1880 ע"י איברהים פשה.  כתובת: חמאם אל פאשה 9  חיפה.

בשכונה הציורית נבנו בתי אבן מוקפים גינות, עצי פרי וגפנים וביניהם מעברים ציבוריים רחבים עם פינות ישיבה וגנים קטנים. אותם בתי אבן מרשימים שימשו מודל להתפתחות אדריכלות ערבית אורבנית בחיפה. אלה זכורים כבתי "ליואן" – בתי חלל מרכזיים עם שלוש קשתות בחזית הראשית, מרפסות זיזיות משיש, עם מעקות מסוגננות. בתים עטורי פרטים ארכיטקטוניים שנבנו ללא אדריכלים כי עם על בסיס מסורת אדריכלית ותיקה. בימי הפאר מנתה השכונה המעורבת עשרות אלפי תושבים, 33 בתי כנסת פעלו בה, ילדים ונוער שיחקו וגדלו ואכלסו בתי ספר ומוסדות חינוך מכל הזרמים.

לאחר מלחמת העצמאות, סבלה השכונה מהגירה שלילית מאסיבית של התושבים הערבים ובמקומם הגיעו עולים מצפון אפריקה ומרומניה. התנאים הקשים בשכונה, שמצבה הלך והדרדר, הפכו סמל למצוקה ולאחר מכן למרי החברתי שפרץ ב – 59 במסגרת סדרת מהומות אלימות של תושבי השכונה שיצאו נגד הממסד. בתחילת שנות ה– 60 החל פינוי התושבים לשכונות חדשות יותר, בהם זכו לדיור משופר. עד תחילת שנות ה– 70 השכונה ננטשה כמעט לחלוטין. הבתים הנטושים נאטמו, לא שופצו ומרביתם נהרס בתחילת שנות ה – 70.

תכנית שימור ושיקום השכונה:

התוכנית לשיקום השכונה גובשה כבר בסוף המאה הקודמת ולפני מספר שנים החליט ראש העיר לשעבר, יונה יהב, לשים קץ למצב ולפעול לשיקום השכונה, כהמשך לפרויקט שיקום מקיף שמבצעת העירייה בכל שכונות ומתחמי העיר התחתית ובא לידי ביטוי בהתפתחות מרכזי האקדמיה, הבילוי והתעסוקה החדשים והתוססים של חיפה.

בתוך כך, פועלת העירייה לעורר לחיים את השכונה, כאזור תרבות ובילוי הכוללת פיתוח השטחים הציבוריים הפתוחים כמו פארק מרכזי וטיילת היקפית.

פעילות השיקום מלווה ביזמות נדל"נית השואבת השראה מהקסם של שכונת ואדי סאליב הנובע מהעובדה שמדובר בשכונה האחרונה בחיפה "של פעם", עם שוק הפשפשים האותנטי האחרון שקיים כעת בישראל ואשר נותר פעיל ושוקק לאורך השנים. סביבו נבנים מספר פרויקטים חדשים וביניהם פרויקט הרובע הצמוד לפארק.

תודה מיוחדת למדריך שלנו עופר שוורץ על הסיור המרתק ומעניין.